החלטה בתיק בש"א 1731/06

1.         בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 23/2/2006 כנגד המבקש בשל אי התייצבותו לדיון.

2.         אלה בתמצית טענות המבקש:

א .         המבקש לא קיבל העתק הבקשה, או החלטת בית משפט זה הקובעת את מועד הדיון בבקשה ומשכך לא התייצב לדיון ביום 23/2/2006. המבקש סבר כי הדיון הקרוב קבוע ליום 3/4/2006 כפי שנקבע בדיון קדם המשפט הראשון בתיק זה.

ב .         למבקש נגרמו נזקים גופניים קשים העולים לכדי 100% נכות צמיתה ואשר נגרמו לו בשל עבודתו אצל משיבה 1. לטענת המבקש, סיכויי תביעתו טובים בתביעה שבנדון, או לפחות יש לו סיכויי תביעה לכאורה.

ג .          למשיבות לא יגרם כל נזק, לעומת זאת למבקש יגרם נזק אדיר אם ינעלו שערי בית המשפט ולא תינתן לו הזדמנות להעלות את טענותיו לגופו של עניין.

3.         משיבות 1 ו- 4 לא הגישו את תגובתן לבקשה, משיבות 3 ו-5 בתגובתן מיום 30/4/2006 הודיעו כי הן משאירות את ההחלטה בבקשה לביטול פסק דין לשיקול דעתו של בית משפט זה ואילו משיבה 2 התנגדה לבקשה.

4.         אלה בתמצית טענות משיבה 2:

א .         בהתאם לרישומי בית המשפט עותק מהבקשה וההזמנה לדיון נמסרו למבקש, משכך לא נפל פגם בהליך נתינת פסק הדין ואין בסיס לביטולו מתוך "חובת הצדק".

ב .         אין בבקשתו של המבקש ולו שמץ של אמירה ובמיוחד אין תצהיר שיש בו כדי להראות סיכוי של ממש לזכות בתביעה.

ג .          עד היום טרם מסר המבקש למשיבה 2 כתב ויתור על סודיות רפואית ותצהיר גילוי מסמכים בהתאם לצו בית המשפט מיום 7/11/2005. צירוף התשובות לשאלון, לא היה, איפוא, אלא ביצוע חלקי של הצו שניתן באותו מועד. אי כיבוד הצו, כאמור לעיל, גורם לנזק שאינו ניתן לתיקון נוכח העובדה שאין למשיבה 2 גישה למסמכים והיא אינה יכולה להיערך למשפט כדבעי.

5.         דיון

א .         טענת המבקש כי לא קיבל העתק הבקשה, או החלטת בית משפט זה הקובעת את מועד הדיון ליום 23/2/2006, דינה להידחות. מבדיקה שנערכה עם מזכירות בית המשפט עולה כי ב"כ המבקש קיבל זימון כדין לדיון הנ"ל וחרף זאת לא התייצב במועד שנקבע. לפיכך, אין בסיס לביטול פסק דין מתוך "חובת הצדק" ומדובר אם כך, בפסק דין הניתן לביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

ב .         ביחס לביטול פסק דין בתוקף שיקול דעתו של בית המשפט ההלכה היא:

"לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה:

"ראשית: מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו, או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט?

"שנית: מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט?"

השאלה השניה היא העיקר, ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית" (ראה ד"ר י' זוסמן, "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 738).

ג .          לעניין הסיבה שגרמה לאי התייצבותו של המבקש לדיון ביום 23/2/2006, טען ב"כ המבקש בבקשתו שאף נתמכה בתצהירו כי לא קיבל כלל הזמנה לדיון הנ"ל, כמו כן לא קיבל את הבקשה שהוגשה על ידי משיבה 2. לטענת ב"כ המבקש מדובר בתיק עב כרס הכולל שלושה קלסרים ומחיפוש מדוקדק שנערך לא נמצאה כל הזמנה לדיון, או בקשה שהוגשה ע"י משיבה 2. לטענתו, הוא סבר כי הדיון הקרוב קבוע ליום 3/4/2006 ואילו היה מקבל את ההזמנה לדיון בתאריך 23/2/2006 היה טורח ומתייצב. כפי שקבעתי כבר לעיל, ב"כ המבקש קיבל זימון כדין לדיון ביום 23/2/2006 ואי התייצבותו לדיון נבעה, ככל הנראה, עקב חוסר סדר, או רשלנות גרידא, אך בנסיבות העניין נראה לי כי מחדלו של ב"כ המבקש אינו עולה לכדי רשלנות גסה וזלזול בהליכים שמצדיק דחיית בקשת המבקש אם תביעתו מגלה סיכוי לכאורה לזכות במשפט. בע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3), 431, בעמ' 438 נקבע:

"אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן".